עמית ורשיצקי הקים בגיל 17 בחיפה את ההרכב הראשון שלו בשם "האצולה" ומשם הלך והתפתח תוך כדי שהוא עובר מסע מרתק וחוצה יבשות. לאחר שחרורו מהצבא נסע לנסות את מזלו באילת שם התפרנס מנגינה על גשר והעביר את זמנו עם חבורת היפים מקומית. כשהחליט שמיצה את עצמו נסע לניו יורק למשך שנה שם התפרנס מנגינה ברכבת התחתית ובבארים מקומיים. עם חזרתו לתל אביב הקים הרכב והחל להופיע בעיר: "חייתי את הקלישאה השחוקה של סקס, סמים ורוק'נרול בצורה הקיצונית והמוטרפת ביותר" כך הוא מעיד, אולם אחרי 5 שנים חיפוש עצמי וחודשיים בלבד של לימודים ב"רימון" אותם נטש ("המוסד הזה לא בשבילי"), החל בלימודי תואר ראשון בתקשורת. במקביל החל ורשיצקי לשמש ככתב תרבות ופובליציסט במדורי התרבות של רשת שוקן ועכבר העיר.

על אלבום הבכורה החל לעבוד ורשיצקי ב 2006 בסיועו של חיים שמש אשר ייעץ בתחום ההפקה ובתכנים האומנותיים. לאורך השנים הושפע מקשת רחבה של יוצרים ביניהם ניתן לציין את ג'ימי פייג' (לד זפלין), לאונרד כהן, טום וויטס ניק קייב ועוד.

האלבום מכיל 9 שירים ומאופיין ברובו בטקסטים ביקורתיים הנובעים מתחושת הניוון הרוחני והניכור החברתי אותו אנו חווים בעולם של היום. ורשיצקי מתייחס בשיריו להיחלשותה של התרבות והאמנות לטובת "תרבות הסלבס" והתכנים השיווקיים המציפים אותנו מכל עבר, כל אלו מבוצעים בסגנונו המיוחד המחבר רוק, בלוז ומוזיקה אתנית.